היא הכירה גבר חדש, היא כבר לא סופרת.
היא הכירה גבר חדש, עוד תוספת לארבעה או חמישה גברים שהיא מדברת איתם.. היא כבר לא סופרת.
אבל הוא היה שונה, הוא לא דיבר איתה על שום דבר מיני, הוא רק ניסה להכיר אותה.
והוא היה יפה בצורה שונה, הוא היה אחר מכל אלה שהיא כבר דיברה ויצאה איתם.. השוני הזה קסם לה. הוא קסם לה, והיא התחילה להישבות בקסמיו.
הם דיברו לתוך הלילה, לא מעוניינים להתנתק אחד מחברתו של האחר; עד שנפלה עליהם עייפות והם החליטו ללכת לישון, היא הלכה לישון עם חיוך על השפתיים ועם ציפייה לשוב לדבר איתו כמה שיותר מהר.
ביום שלמחרת הם דיברו במהלך כל היום, השיחה הייתה מלאת תשוקה והרצון להיפגש גבר יותר ויותר.
הם קבעו להיפגש בערב, כשהם נפגשו הם התחבקו חיבוק מוזר, מצד אחד היא מרגישה שהיא מכירה אותו מצד שני הם שני זרים.
הם התחילו ללכת זה ליד זו מדברים על איך עבר עליהם היום ועל עוד כל מיני דברים לא חשובים.
הם עצרו לעמוד מתחת לאיזה עץ, הוא הצמיד אותה חזק ונשק לה. השפתיים שלו היפנטו אותה והיא לא רצתה שיעזוב.
הם התנתקו אחד מהשנייה רק כאשר הבוקר התחיל לעלות. הוא ליווה אותה הביתה, חיבק אותה, נישק אותה והבטיח לך שהוא יבוא גם מחר.
במיטה היא חשבה עליו
ולמרות שידעה שזה לא רעיון טוב, היא הפליגה עם הדמיון שלה רחוק ודמיינה את היום שבו הם יהיו ביחד, את הפגישה עם ההורים.. (כן היא אהבה להגזים עם החלומות שלה)
היא נרדמה עם חיוך על השפתיים ועם רצון לראות אותו שוב.
למחרת הוא בא כמו שהוא הבטיח אחרי יום עבודה ארוך, הם התחבקו והתנשקו כאילו לא נפגשו חודשים.
הם טיילו כשהם מחזיקים זה בידה של זו, לא נותנים לאחר אפשרות לברוח. לבסוף הם התיישבו על הספסל קרובים, צמודים, הוא נישק אותה והעביר את ידיו על גופה. לפתע הוא הרגיש מגע אחר מתחת לידו, מגע קשה. "מה זה?" הוא שאל, "הרגל שלי" היא ענתה, "אבל למה זה קשה?" הוא שאל בפליאה, "צלקת" היא ענתה בכאב. הוא הרים את השמלה שלה וחשף רגל מצולקת. כאב חד חלף בגופה, עכשיו היא חשופה בפניו. הוא החזיר את השמלה למקום היא הרגישה שהוא קצת מתרחק, אבל יכול להיות שהיא דמיינה. "זה מגעיל אותך?" היא שאלה בכאב שלא רוצה לשמוע את התשובה, "אני לא אשקר לך, כן זה מגעיל אותי קצת" הוא ענה, "אני מבינה" היא הסכימה.
שניהם ישבו ושתקו
כל אחד מעכל, היא הסיטה את מבטה לכיוון הירח והתאפקה שלא לבכות, אבל הדמעות התחילו לרדת מעצמם. עברו כמה דקות שניהם שותקים, הוא בשלו, והיא בוכה בשקט. הוא כנראה הרגיש משו אז הוא פנה לעברה והסתכל עליה והבין שהיא בוכה, הוא חיבק אותה והצמיד אותה אליו "את עדיין יפה בעיניי, וזה לא גורם לי לחשוב שאת פחות מושכת" הוא אמר, היא שתקה ממשיכה לבכות על עברה.
הם המשיכו לשתוק והיא התחילה לספר לו איך זה קרה, סיפור המלחמה שלה נגד המוות והצלקות שהוא השאיר על גופה. היא לא סיפרה לו שהוא החזיר אותה לאחור, לימים שהיא ראתה מול המראה גוף של מפלצת, בגלל זה היא מסתירה את עצמה בעזרת הבגדים, ככה היא יכולה להיות רק ילדה יפה.
היא שאלה אותו אם הוא רוצה ללכת, הוא אמר שהוא לא יעזוב אותה ושהוא עדיין מטורף עליה. אבל היא לא הרגישה ככה, היא חשבה שהוא לא נמשך אליה יותר, הוא רואה אותה כמו שהיא, הוא ראה את המפלצת, עכשיו היא הפכה למקרה צדקה מבחינתו.
לבסוף הם עלו אליה הביתה, נכנסו למיטה שותקים, היא מלטפת ונוגעת בו אבל הראש שלה במקום אחר. מקום רע. היא מנסה להתרחק ממנו, לא רוצה לכפות עליו לגעת בה, היא לא מקרה סיעודי, לא צריכה שיגע בה בכוח, גם היא לא הייתה נוגעת בעצמה; אבל הוא מושך אותה לכיוונו ומצמיד אותה אליו.
כשהתעוררו הם קמו עם רעב חייתי,
רעב למגע, רעב לפורקן; היא עדיין הרגישה שהוא לא נמשך אליה כמו קודם, שהוא לא נוגע ולא מנשק כמו קודם, אבל גם היא הייתה צריכה להתפרק.
לבסוף הם נשכבו עירומים אחד ליד השנייה, ישר היא משכה לעברה שמיכה כדי לחסות את גופה המפלצתי, הוא ראה את זה והוא נגע בה ואמר "זה לא היה כזה נורא", היא הסתכלה עליו וחייכה חיוך עצוב, "לא את. את היית מדהימה" הוא ציחקק, הוא העביר את ידו על הצלקות ואמר "זה באמת לא כל כך נורא". היא שתקה, היא עדיין הייתה בתוך המקום הרע הזה ולא הצליחה להשתחרר ממנו.
הוא ביקש שהם יצאו להתאוורר, הם התלבשו, היא חשבה שהוא רוצה לצאת לעשן במרפסת, אבל הוא רצה לרדת למטה, כביכול כדי לטייל, היא הבינה שהוא רוצה ללכת. הם ירדו למטה היא דיברה איתו מעט וביקשה לחתוך, הוא אמר שהיה לו כיף ואמר לה לדבר איתו. היא חייכה ואמרה לו לילה טוב וחזרה לביתה.
היא ידעה שהוא לא מתכוון, הוא לא ייצור איתה קשר. בשביל מה לו? מי רוצה להיות עם מישהי שיש לה גוף של מפלצת? הוא יפה, אין לו בעיה להשיג כל אחת, אין לו בשביל מה להיות איתה.
היא מצידה מחקה את ההודעות ממנו ואת המספר שלו, לא מצפה לשמוע ממנו שוב.
היא נכנסה לבית, נכנסה למקלחת, הורידה את הבגדים שהסתירו את הגוף המצולק כולו, היא הכריחה את עצמה לא לבכות.
היא הלכה לישון עצובה וכואבת.
ילדה יפה עם גוף של מפלצת.
