החיים קצרים – אז חשוב לא לקחת את האנשים הקרובים אלינו כמובן מאליו. אין הרגשה גרועה יותר מאשר לאבד מישהו יקר לך.
הסיפור הזה, אשר רץ ברשת, הוא תזכורת מצוינת לכך. אדם הגיע למסקנה חשובה שנה אחרי שעזב את אישתו – אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הוא נשאר עם רגשות החרטה לשארית חייו.
לסיפור הזה יש מוסר השכל חשוב, וחשוב שכמה שיותר אנשים יקראו אותו, אז אל תהססו לשתף אותו עם חברים ומשפחה.
"בחיים, אנו עוברים שלבים רבים.
לפני שנה, נפרדתי מאשתי. עזבתי אותה בשביל בחורה יפה יותר.
אשתי לשעבר סבלה מעודף משקל, העור שלה היה מלא בצלוליט וסימני מתיחה. החזה והבטן שלה היו נפולים.
היא אף פעם לא הסתרקה, והשיער שלה היה מבולגן באופן תמידי.
היא מעולם לא התאפרה, ודרך כלל יצאה עם נעליים בלויות.
היא מעולם לא שמה לק על הציפורניים וכמעט אף פעם לא התגלחה.
היא סירבה ללבוש חזיה או לעשות גבות.
בקצרה: כבר לא נמשכתי אליה. האישה שבעבר התאהבתי בה נשארה רק בזיכרונות שלי.
שנה בדיוק אחרי שעזבתי אותה, פגשתי את האישה שהייתה פעם אשתי.
היא קרנה מאושר, והורידה משקל רב.
היה לה שפתון בוהק על השפתיים, והשמלה שלבשה התאימה לה בצורה נפלאה.
הגוף שלה לא יכל להסגיר את העובדה שהיא ילדה שלושה ילדים (הם הילדים שלי גם כן).
זה היה הרגע שישבתי וחשבתי על הקילוגרמים העודפים. התוצאה של ההריון האחרון שלה. בהחלט הייתה לה בטן גדולה יותר, אבל זו אותה הבטן שהעניקה לי את המתנות הכי יקרות בחיים.
הצלוליט שלה? רק בגלל שלא היה לה זמן ללכת למכון הכושר: היא הייתה צריכה לטפל בילדים שלנו בכל שעה של היום.
לא היה לה זמן להסתרק, להתגלח או להתאפר כל יום.
היא לא לבשה חזיה מכיוון שזה היה קל יותר עבורה להניק את הילד הקטן שלנו.
היא בישלה, ניקתה, גיהצה, ועשתה את הכל עם חיוך על הפנים.
היא אהבה את המשפחה שלה והחיים היו מושלמים עבורה.
אז אני רוצה לספר לכם משהו היום.
אני יודע איך זה כשיש לך אישה אמיתית בבית, אבל הרסתי הכל. אמרתי שאני לא רוצה אותה.
החלפתי את היופי האמיתי בסוג השטחי. לא הצלחתי להבין או להעריך את האושר האמיתי והכנה שלה בכך שהיא אשתי ואם ילדי.
עכשיו, היא מבלה את רוב הזמנה עם בני הצעיר, בנג'מין. הוא רק בן שנה. האחרים בני 3, ולא זקוקים לתשומת לב רבה כמו בעבר.
אז עכשיו יש לה יותר זמן לעצמה. היא הבינה שהיא לא זקוקה לאידיוט כמוני שיעריך אותה.
לא הבנתי זאת אז, ועכשיו זה כבר מאוחר מדי."
היופי נמצא בפנים. נקודה קריטית שהאיש הזה לא הבין עד שהיה מאוחר מדי.
