אם יש לכם דלקת ריאות, שפעת או סרטן, קל מאוד לאנשים להבין שאתם חולים.
אבל מחלת נפש היא מחלה שקשה יותר לאנשים להבין אותה. למרות שמשהו כמו חרדה לא תמיד נראית לעין, היא בהחלט לא נדירה או טריוויאלית.
בכל העולם, כ 40% מהמוגבלויות הן בגלל דיכאון או חרדה, כך לפי ארגון הבריאות העולמי.
בדרך כלל, אנשים עם חרדה מנסים להסתיר אותה ולשמור עליה בסוד. אבל כשהם נפתחים ומספרים למישהו, האיש הזה נהיה אחד האנשים החשובים להם בעולם.
עבור ניקי פנינגטון, אמא שלה הייתה ה'איש הזה'.
סיפורה שובר הלב של ניקי הוא משהו שאנחנו חושבים שכולם צריכים לקחת רגע ולקרוא. הוא נוגע ללב ואנו מקווים שתקראו אותו עד סופו.
ניקי כתבה בפייסבוק:
"חרדה הייתה חלק מהחיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. היא הייתה שם כל כך הרבה זמן שאני לא זוכר את החיים שלי בלעדיה.
אם יש לכם חרדה אז אתם יודעים שיש לכם את האדם האחד הזה. האדם האחד הזה שיודע איך לעזור לכם להירגע באמצע התקף חרדה.
האדם האחד הזה עבורי זו אמא שלי. היא ידעה בדיוק מה להגיד, איך להגיד, ובדיוק באיזה רגע להגיד כדי להחזיר אותי בחזרה למציאות. המילים והנחמה שלה תמיד היו חזקות יותר מהחרדה שלי. תמיד הנחתי שהיא תמיד תהיה שם כדי לעזור לי, אבל כל זה השתנה.
זה היה כמה שבועות אחרי שבעלי ואני התחתנו והחרדה שלי שוב נכנסה לפעולה, אמרתי, 'אני חייבת להתקשר לאמא שלי'.
הוא עצר לרגע ואמר, 'מה דעתך שתדברי איתי במקום? פשוט תנסי אותי ותראי אם אני יכול לעזור'.
אז זה מה שעשיתי, נתתי לו הזדמנות לעזור להרגיע את החרדה שלי וזה היה כאילו אני מדברת עם אמא שלי, זה היה כאילו אני מדבר עם האדם הזה שלי".
"השיחות לאמא שלי כשהחרדה שלי הייתה בעוצמה מלאה החלו לפחות ולפחות. היא מעולם לא שאלה למה, לא שאלה לגבי זה פעם אחת.
זה בגלל שאמהות כמו שלי הן מעטות, ואין הרבה כמותן.
ביום שאמא שלי נפטרה התקשרתי לבעלי. אמרתי, 'האדם הזה שלי איננו. האדם שהכיר אותי ואהב אותי עם כל המגרעות שלי. האדם, היחידה שיכלה להרגיע את כל הפחדים שלי, היא איננה עוד'.
אז הוא החל לספר לי סיפור על אמא שלי. סיפור שלא ידעתי עליו לפני בגלל שהיא לא רצתה שאדע.
ביום החתונה שלנו, אמא שלי נתנה לבעלי פתק. פתק שהיה מיועד רק לשניהם. פתק שבכותרת שלו היה כתוב, 'איך להיות האדם של ניקי'.
"זה היה מדריך שלב אחר שלב על מה שהיא הייתה אומרת ועושה עבורי כשהחרדה שלי הייתה משתלטת עלי.
שלב 1: פשוט להקשיב
שלב 2: להקשיב עוד קצת
שלב 3: אל תנסה לפתור את הבעיה
שלב 4: תגיד לה שאתה מבין
שלב 5: תמשיך להקשיב עד שהיא פתרה את הכל בעצמה. היא תפתור את זה בסוף, היא תמיד מצליחה
היא לא יודעת עדיין, אבל היא פתרה את הכל בעצמה כל הזמן הזה.
אמא שלי ויתרה על להיות האדם הזה לא בגלל שהיא לא רצתה יותר אלא בגלל שרצתה שבעלי ידע איך כשהיא כבר לא תהיה כאן יותר".
"היא ויתרה על להיות האדם שלי כדי לוודא שתמיד יהיה לי אדם כזה לא משנה מה.
ובכן אמא, עדיין תמיד ולנצח תהיה האדם שלי".
הפיצו תקווה למישהו שנלחם עם חרדה. שתפו את הסיפור הזה בפייסבוק.