שרה וכריס סנט. ג'יימס היו באקסטזה כשגילו ששרה בהריון עם הילד השני שלי – תינוקת קטנה.

וכמו כל ההורים, הם היו מאושרים כשבתם נולדו לאוויר העולם ללא סיבוכים.

אך רק כאשר לקחו אותה הביתה הם גילו שמשהו לא בסדר.

הבת שלהם, סלואן, נולדה בריאה, אבל כשהייתה בת חודשיים ההורים שלה הבחינו שהיא נהייתה שמנמנה, במיוחד באזור הבטן.

התינוקת שלהם אכלה בצורה רגילה, והתפתחה כפי שהייתה אמורה.

אבל כאשר הבטן שלה המשיכה לגדול ולגדול, שרה וכריס נהיו מודאגים יותר ויותר.

במקום לקחת את סלואן לרופא ילדים רגיל, שרה וכריס לקחו אותה לבית החולים לבדיקת שגרתית של גיל ארבעה חודשים.

למרבה הצער, הרופא גילה משהו עצוב, ובישר לזוג חדשות שאף הורה לא רוצה לשמוע.

רוב ההורים ודאי היו נשברים מהחדשות הקשות, ואולי אפילו מנסים למצוא דרך לקבל את זה – אבל בני הזוג האלה לא התכוונו לוותר על הילדה בלי מאבק.

כשכריס ושרה לקחו את סלואן לבית החולים, הם היו מודאגים מאוד.

הם בינו שהבטן של בתם לא גדלה בקצב נורמלי, אבל יחד עם זאת הם קיוו שהרופא יבשר להם חדשות מרגיעות.

אבל במקום, הבת שלהם אובחנה עם מחלת כבד נדירה בשם איטמות דרכי המרה, אשר חוסמת וגורמת נזק לצינורות המרה. המרה מצטברת בכבד, אשר בסופו של דבר מתפרק מהלחץ אם לא מטפלים במחלה בזמן.

החיים הקצרים של סלואן עמדו בפני אתגר ענקי. שרה סיפרה:

"חשבנו שאנחנו מביאים אותה לבדיקה שגרתית, אך במקום קיבלנו חדשות קשות ביותר. כל מה שחששנו ממנו התגשם".

סלואן חזרה הביתה מבית החולים, אבל הייתה צריכה לחזור שוב אחרי זמן קצר. שבוע אחד בלבד אחרי האבחון, המשפחה חזרה למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים.

הדבר היחידי שיכל להציל את חיי התינוקת הייתה השתלת כבד, ולא היה לה זמן רב.

לא שרה ולא כריס התאימו לסוג הדם של הילדה, O, אז הם סיפרו את הסיפור שלהם לכל מי שהם מכירים בתקווה למצוא תורם.

החוקים בנוגע לתרומת איברים הם קפדניים ביותר. התורם חייב להיות חבר או בן משפחה, והוא חייב להסכים לתרום, בחינם.

התורם גם צריך לעבור הערכה פסיכיאטרית, וכמובן, הוא צריך להיות בריא פיזית.

חבר קרוב של המשפחה, ג'ייק טני, ראה את הפוסט שכתבה המשפחה ברשתות החברתיות, ושיתף אותו בפייסבוק.

ואז גיבור לא צפוי נכנס לתמונה. האיש הזר היה התאמה מושלמת ביותר מדרך אחת, מכיוון שהוא כבר היה רגיל להציל חיים.

היה זה אח של ג'ייק, סטיב טני, שנחלץ לעזרת התינוקת. סטיב הוא חייל משוחרר שעובד כשוטר כבר 18 שנים.

הוא בן 40 ובכושר טוב. הוא לא היה צריך ללכת לבדיקה של רופא כבר יותר מעשור ומעולם לא בילה לילה בבית החולים – עד עכשיו.

אחרי שסטיב עבר סדרת בדיקות, הרופאים מיד הסירו חלק מהכבד שלו. הם לקחו כ 20% מהאיבר לפני שהחזירו אותו לגופו של סטיב. בשלב הזה, סטיב אפילו לא פגש את סלואן, שאת חייה הוא עומד להציל.

לא היסס

"למרבה המזל, כאן, הייתי במצב טוב. אישתי ואני דיברנו על זה ולא הייתה שאלה – אם אתה יכול לעזור להציל חיים את תינוקת בת 4 חודשים, זה משהו שאתה הולך לעשות", אמר סטיב.

למרבה המזל, שני הניתוחים עברו בהצלחה. הכבד הוא אחד האיברים היחידים בגוף האדם שיכול לרפא את עצמו, אז הכבד של סטיב יחלים.

וככל שסלואן תגדל, הכבד שלה יתחזק יותר ויותר.

למרות שחלק ממנו הוסר, הילדה הקטנה קיבלה משהו טוב בהרבה. לא כולם יכולים להגיד שהם סוחבים איתם חלק מגיבור לכל מקום אליו הם הולכים!

זה אחד הסיפור היפים ששמענו עליהם מזה זמן רב. החיים של סלואן יכלו להסתיים אחרי ארבעה חודשים בלבד, אבל הודות למחווה הלא אנוכית והמרגשת של סטיב, לסיפור הזה היה סוף טוב!