להיות אמא זו לא משימה קלה. אך מעל כל הקושי היומי של טיפול בילדים, קיים האתגר הזה של לזכור ליהנות מהתהליך בזמן שהוא קורה.
אתה לא יודע איזה דבר נפלא יש לך – עד שהוא נעלם.
אמא אחת, ג'סי וולף, קיבלה תזכורת לזה בדרך הכי לא צפויה שיש.
בזמן שהלכה לעשות קניות עם ארבעת ילדה, היא החלה לאבד סבלנות.
אבל אז אישה זרה טפחה לה קלות על הכתף – והכל השתנה.
האישה הזרה שאלה את ג'סי אם יש לה סמארטפון. עצבנית, ולא במצב רוח לדבר עם אנשים שהיא לא מכירה, ג'סי רק אמרה שיש לה.
אך זה היה הרגע שהאישה הזרה עשתה את הדבר הכי לא צפוי. היא שאלה אם היא תוכל לצלם תמונה של ג'סי עם הילדים שלה.
הסיבה הייתה פשוטה: האישה הזרה גם אמא, אך הילדים שלה כבר גדולים, היא סיפרה לג'סי שהיא הייתה רוצה שמישהו היה מצלם אותהעם הילדים שלה כשהם היו קטנים .
אך במקום, ככל שהשנים חלפו, זה שכיח עבור אמהות לרצות לקבל את הילדים שלהם קטנים שוב, רק כדי שהן יוכלו לחבק אותם עוד כמה שניות.
מאוחר יותר ביום, ג'ס נזכרה במפגש הלא צפוי וכתבה עליו בפייסבוק – והסיפור המרגש הפך ויראלי מאז:
התינוקת המתוקה קשורה לגב שלי, הילדה בת ה 3 מתעקשת שהבטן שלה כואבת ושהיא *חייבת* את הסופגנייה שלה שהיא שכחה לאכול אחרי ארוחת הצהריים, בן ה 6 משתמש בכל הבא ליד בתור כלי נשק, ובן ה 7 רוצה לקנות את כל החנות עם שטר הדולר שיש לו.
זה.
זה היה היום שלי במכולת היום.
בזמן שארזתי את המצרכים שלי (תודה אלדי) וניסיתי בשקט לא לאבד את הראש, האישה שלידי שאלה אותי אם יש לי טלפון כזה שאפשר לצלם איתו תמונות.
מנסה לא להוציא את העצבים שלי על מישהו אחר שהוסיף עוד שאלות למיליון שאלות ששואלים אותי ביום, עניתי שכן, יש לי טלפון מהודר כזה.
היא שאלה אם היא יכולה לצלם תמונה שלי עם הילדים.
במכולת.
ביחד.
היא סיפרה לי שהיא הייתה רוצה שיהיו לה תמונות שלה עושה מטלות יומיומיות יחד הילדים שלה. היא אישרה שנסיעה פשוטה למכולת יכולה להיות קשה. היא אמרה לי שיש משמעות במה שאני עושה. היא לא מתגעגעת למה שהפך את הימים לקשים, אבל היא מתגעגעת למה שהפך אותם למתוקים.
אני לנצח אוקיר את התמונה הזו ואת המסר שבא יחד איתה.
זו התמונה של ג'ס והילדים שהאישה צילמה:
איזו מחווה קטנה ופשוטה אך עם כל כך הרבה משמעות. זה כל כך נכון שאנחנו יכולים להיסחף בחיי היומיום ועם כל מה שמגיע איתם, ושוכחים ליהנות מהרגעים המתוקים האלה.