מילים אדיבות של ילדה בת 4 עזרו להקל כל כאבו של אדם זקן אחרי שאיבד את אישתו.
טארה ווד ובתה נורה היו במכולת, קנו קאפקייקס לכבוד יום הולדתה של נורה כאשר הילדה הבחינה באדון שמשך את תשומת ליבה.
טארה תעדה את האינטראקציה המתוקה בפייסבוק.
"עצרנו לזמן קצר במכולת כדי לקנות קאפקייקס ליום ההולדת של נורה. היא ישבה בעגלת הקניות הזו שנראית כמו מכונית או משאית כאשר האדם המבוגר עבר לידנו. עברנו ליד כמה לקוחות מבוגרים אחרים, אבל נורה נמשכה אליו כמו מגנט משום מה.
הפנים שלה נדלקו כמו השמש, היא נופפה אליו בהתלהבות, ואמרה, 'היי איש זקן!' יום ההולדת שלי היום!.
הוא המשיך בשלו אך הבעת הפנים שלו השתנתה כשהבין שהיא מדברת אליו.
'ובכן, שלום לך גברת קטנה! ומה שלומך היום', הוא שאל. הם דיברו כמה שניות, וזה היה הכי חמוד בעולם.
אמרו 'שלום', והמשכנו בקניות.
אחרי כמה דקות היא הסתובבה אלי ושאלה, 'אני יכולה להצטלם עם האיש הזקן לכבוד יום הולדתי?'.
אממ…זה היה הדבר הכי חמוד אי פעם!
ידעתי שהוא לא התרחק יותר מדי, אז חזרנו אחורה ומצאנו אותו.
'סליחה, אדוני? היא רוצה לדעת אם תהיה מוכן להצטלם איתה לכבוד יום הולדתה'?, שאלתי".
"לפעמים שיחה עם זרים הופכת לדבר הכי יפה בעולם.
הוא נראה מבולבל, ואז בשוק, ואז שמח.
'תמונה? איתי?' הוא שאל.
'כן אדוני! ליום הולדתי', הסבירה נורה.
אז הם הצטלמו יחד ואז התחבקו כאילו הם חברים כבר הרבה שנים.
אמרנו תודה למר דן על כך שלקח כמה דקות מיומו כדי לדבר איתנו.
הוא החל לדמוע ואמר, 'לא, תודה לכן. זה היה היום הכי טוב שלי מזה זמן רב. עשית אותי כל כך שמח גברת נורה'.
זמן קצר אחרי שטארה פרסמה את הפוסט בפייסבוק, יצר איתה קשר אדם שמכיר את מר דן. אותו אדם סיפר לה שקוראים לו דן פיטרסון, ושבמכולת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו אותו מחייך מאז שאישתו נפטרה.
מספר ימים אחר כך, השתיים היו בדרך לביתו.
"בדיוק סיימנו ביקור של שעתיים וחצי אצל מר דן הנפלא. אני די בטוחה שהוא האדם הכי מעניין בעולם. בנוסף, הוא שאל אותי אם אי פעם דיגמנתי, אז הוא האדם האהוב עלי בכל העולם. כמובן".
"נורה הביאה לו תמונה ממוסגרת של שניהם במכולת, תמונות שהיא צבעה (ושמה על המקרר שלו), ושקית מלאה במאפים…אם אין לו סוכרת, עכשיו תהיה לו".
"מר דן המתוק עומד להפוך לחלק מהמשפחה שלנו אם הוא רוצה או לא (אבל הוא רוצה)".
"תעשו לעצמכם טובה חברים – קחו את הזמן כדי לדבר עם אנשים מבוגרים. אני חושבת שלפעמים הם שקופים עבורנו – כאילו הם לא קיימים. אבל אתם יודעים מה? הם חשובים. הם יקרים. הם רוצים שיראו וישמעו אותם. הם רוצים לדעת שלא שכחו אותם".
"בואו נדאג ונאהב אותם".
מאז הביקור הראשון, טארה ונורה מבקרים את מר דן באופן קבוע.