כשילדים מביאים הביתה פתק, זה בדרך כלל לא משהו טוב. הדבר הראשון עליו אתם חושבים זה שבפתק רשום דברים רעים – בדרך כלל המורה מבשרת לכם שהילד עשה צרות.
אולי זה רק אנחנו, אבל כאשר האחים אנאליס וג'ורג' חזרו הביתה יום עם עם מכתב בתיק, ההורים שלהם היו מופתעים ולא ידעו למה לצפות.
מסתבר שזה היה מכתב מנהגת האוטובוס שמסיעה את הילדים שלהם לבית הספר כל יום – אבל זה לא היה מכתב תלונה או אזהרה כלשהי.
להיפך.
מאז שסינדי לוסון מסיעה את כל הילדים המקומיים לבית הספר, היא רואה כל מה שקורה בבוקר ואחר הצהריים. אם מישהו יודע איזה ילד מתנהג לא יפה ואיזה ילד מתנהג בצורה טובה – זאת היא.
לאחרונה היא הבחינה ששני האחים מראים אהבה וחמלה לילד עם מוגבלות שבדרך כלל יושב לבד, מבודד, ובאופן כללי מתקשה חברתית בבית הספר.
הילדים שיחקו תפקיד מרכזי ונתנו לילד מוטיבציה להרגיש מאושר ושמח לבוא לבית הספר.
סינדי רצתה להביע את ההתרשמות שלה ועד כמה היא התרגשה על ידי ההתנהגות של הילדים שלה ורצתה לשבח את ההורים על שעשו עבודה נפלאה בגידול וחינוך ילדיהם.
אז היא החליטה לכתוב להם מכתב.
המכתב, שמכותב להורים ג'ורג' סיניור ולינור, פורסם בפייסבוק – ותוך מספר ימים הוא קיבל אלפי לייקים ושיתופים.
זה מה שהיה רשום במכתב:
"ג'ורג' ולינור היקרים,
אני חייבת לכתוב ולהגיד לכם עד כמה נפלאים הילדים שלכם, מבפנים ומבחוץ!
זה יכול להגיע רק מהבית שלכם, מהסבלנות וההדרכה שלכם, הדוגמא שאתם מראים ומלמדים.
יש ילד באוטובוס בשם ג'קסון.
שני הילדים שלכם הראו כלפיו חמלה ותמיכה רבה.
בכל יום הילדים שלכם שואלים אם הם יכולים לשבת עם ג'קסון.
יש ימים שג'קסון עצוב ולא רוצה לעלות על האוטובוס, אבל ברגע שהוא רואה את אנאליס וג'ורג' הוא מחייך.
ג'קסון מתקשה ללכת ולוקח לו קצת זמן להגיע למושב שלו.
היום אנאליס הסתכלה מהמושב שלה ואמרה, 'קדימה ג'קסון, אתה יכול לעשות את זה!', וכשהגענו לבית הספר, ג'ורג' לקח על עצמו לסחוב לו את התיק.
אני יודעת שאתם יודעים כמה נפלאים הילדים שלכם, אבל רציתי שתדעו שכולם רואים את זה!".
בעולם בו אנו שומעים וקוראים בעיקר על דברים רעים, זה בהחלט מחמם את הלב לדעת שעדיין יש טוב לב סביבנו.