אלנה דסריץ' בת ה 6 הייתה בדיוק כמו כל ילדה בגילה. היא אהבה לצבוע ולקרוא ספרים, היא חלמה להיות אמא, והיא רצתה להיות מורה כשתהיה גדולה.
אבל יום אחד, הכל השתנה.
לרופא של אלנה היו חדשות טרגיות עבור ההורים של הילדה, קית' וברוק. ביתם סבלה מסוג נדיר של סרטן המוח. לא ניתן לעשות דבר עבור הילדה, ונותרו לה 135 ימים לחיות.
קית' וברוק הבטיחו אחד לשנייה לא לספר לאלנה שהיא גוססת. הם רצו שהיא תהיה מסוגלת ליהנות מימיה האחרונים.
במקום, קית' וברוק ניסו להפוך כל יום למיוחד עבור אלנה ואחותה הצעירה, גרייסי. אז יחד כמשפחה, הם עשו כל מה שאלנה רצתה לעשות.
מכיוון שהם דאגו שגרייסי הקטנה לא תזכור את אחותה הגדולה כשתגדל, ההורים של אלנה החלו לנהל יומן אודות בתם בת ה 6.
בינתיים מצבה של אלנה התדרדר. היא איבדה את היכולת לדבר ולאט לאט הגוף שלה נהיה משותק.
ואז באוגוסט 2007, היא נפטרה.
מה שאף אחד לא ידע, זה שאלנה התכוננה לסוף שלה.
מספר ימים אחרי שהילדה הלכה לעולמה, משפחתה מצאה מספר פתקים שכתבה אלנה.
אלנה רצתה שהם ידעו כמה היא אהבה אותם.
בהתחלה המשפחה לא חשבה על זה יותר מדי, אבל מהר מאוד, פתקים נוספים החלו לצוץ במקומות מוזרים ולא צפויים.
הם מצאו פתקים בתוך ספרים, במגירות הגרביים, בארונות, בשקיות של בגדי החורף, עטיפות של דיסקים – אפילו בתוך שקיות של קישוטי חג המולד. במשך כל הזמן הזה אלנה כתבה עבורם פתקים בסתר בזמן שהיא נלחמה בסרטן.
בחלק מהפתקים היה כתוב 'אני אוהבת אתכם', ובאחרים היו ציורים של פרחים ולבבות.
"היא הייתה חכמה מאוד ביחס לגילה. אני לא רוצה לחשוב שהיא ידעה שהיא גוססת, אבל אני חושב שהיא ידעה", אמר אביה של אלנה, קית' דסריץ'.
בסופו של דבר, משפחתה של אלנה מצאה מאות פתקים ומסרים, שמילאו שלוש קופסאות. כל הפתקים היו תזכורות קטנה לאהבה הגדולה שהייתה לילדה הקטנה כלפי משפחתה.
"אני חושבת שהפתקים היו הדרך שלה לומר לנו שהכל יהיה בסדר. זה מרגיש כאילו היא מחבקת אותנו בכל פעם שאנחנו מוצאים פתק חדש", אמרה אמה של אלנה, ברוק.
שנתיים אחרי מותה של אלנה, קיץ' וברוק החליטו לפרסם ספר כל הפתקים של אלנה כמחווה לבתם, וכדרך עבור גרייסי לזכור את אחותה הגדולה.
ההכנסות ממכירת הספרים יעברו לעמותה לחקר הסרטן, ובספר מופיעים כל הפתקים שכתבה מלבד שניים אשר נמצאים עם ההורים שלה בכל מקום אליו הם הולכים.
"זו הדרך שלנו לשמור את הפתק האחרון", אמרה ברוק.
צפו בטריילר של הספר בסרטון למטה:
