עבור הורים, לראות את הילד שלהם חולה זה כמו לקבל אגרוף בבטן.
הייתם עושים הכל כדי שקטנים שלכם ירגישו טוב יותר. ואתם מרגישים רע אפילו כשהם סובלים ממחלה קלה כמו צינון או שפעת.
אם הייתה איזושהי דרך לקחת עליכם את הכאב של הילד ולהיות חולים במקומם, הייתם עושים זאת.
אך המחשבה שהילד שלכם יכול להיות חולה ולא לשרוד, היא משהו שאף הורה לא רוצה אפילו לחשוב עליו. אפילו לא לשנייה אחת.
אך למרבה הצער החיים יכולים להיות אכזריים, וכאשר הבן של ביל קולר חלה, השיחות על המוות הפכו בלתי נמנעות.
איידן היה בן 9 בלבד כאשר אובחן עם סרטן מוח נדיר ואגרסיבי בשם diffuse intrinsic pontine glioma. ילדים המאובחנים עם סוג זה של סרטן מתים בדרך כלל תוך שנה אחת בלבד.
אך החדשות הרעות לא הסתיימו שם. איידן לא סבל מגידול אחד, אלא משניים.
כמו שכל הורה אחר היה עושה, ביל ניסה לעשות כל שביכולתו להציל את בנו, אבל שום דבר לא עזר.
כשביל סוף סוף קיבל את זה שבנו לא ישרוד, הוא הבטיח לו דבר אחד: שהוא יעשו הכל כדי שהימים האחרונים של איידן יהיו הכי טובים שרק אפשר.
הוא לקח את איידן לפגוש את המתאבקים האהובים עליו, וחגג לו את יום הולדתו העשירי.
"בכל יום חשבנו איך נוכל לעשות את היום הספציפי הכי טוב שרק אפשר", אמרה אמו של איידן.
אבל אז הגיע הרגע שכולם חששו ממנו. איידן לא הצליח ללכת והתקשה לנשום.
כבר לא נשארה לו אנרגיה להילחם, והוא אמר לאביו, "אבא, אני חייב לוותר".
אלו המילים שאף הורה לא רוצה לשמוע את הילד שלו אומר, ואיך אפשר בכלל להגיב להן?
ביל ענה בדרך היחידה שהכיר:
"אני בבטיח לך דבר אחד. אם נלחמת הכי חזק והכי הרבה, ואתה מרגיש שעשית הכל…אני מבטיח לך, זה בסדר לוותר".
איידן נפטר ב 22 למרץ, שבעה חודשים בלבד אחרי שאובחן.
המשאלה האחרונה של איידן?
"אם אנשים יעשו אזכרה לכבודי, אני רוצה שהם ירקדו, ישירו ויצלמו תמונות", אמר איידן. "אם מישהו שואל איך אני רוצה שיזכרו אותי, בבקשה תגידו שהייתי מאושר, מצחיק, אתלטי, חכם, לוחם, ואכפתי".
למרות שאיידן הפך למלאך שבשמיים, הזיכרון שלו ממשיך לחיות לנצח.