נערה שלא הפסיקה להשתעל ביקשה מאבא שלה לקחת אותה לבית החולים – תוך שעות האמת האיומה התגלתה

זה לא נדיר שאנשים חולים במהלך חודשי החורף. זה גם שכיח שאנשים דוחים ביקור אצל הרופא, במיוחד אם התסמינים שלהם כוללים רק שיעול.

להצטרפות הקליקו 👈 https://bit.ly/3tdbv

כולנו היינו שם בעבר: אתם חולים, לוקחים קצת זמן לנוח ולאט לאט מרגישים טוב יותר.

אם תסמינים לא עוברים, ואתם מרגישים חולים לפרק זמן ממושך, אז יתכן וזה יהיה רעיון טוב ללכת לרופא להיבדק.

למרות שזה נכון שהגוף שלכם בדרך כלל חזק מספיק כדי להילחם בשפעת או צינון ללא התערבות תרופתית, בחלק מהמקרים השיעול שאתם חווים יכול להיות משהו הרבה יותר חמוד מסתם וירוס.

שיילה מיצ'ל בת ה 16 לא הרגישה כל כך טוב, וסבלה משיעול שסירב להיעלם. בהתחלה, היא חשבה שאולי יש לה סינוסיטיס.

אבל יום אחד המצב נהיה כל כך גרוע שהיא ביקשה מאבא שלה, טום, שיקח אותה לרופא.

הוא כמובן נענה בחיוב, ויום למחרת, הוא אסף אותה מבית הספר ולקח אותה לבית החולים. הם אפילו עשו תכניות ללכת למסעדה אחר כך.

שיילה נבדקה והרופא יצא מהחדר לזמן מה. כשחזר, הוא עשה זאת עם מסר שישנה את חייה לנצח.

לשיילה היה גידול סרטני כל כך גדול, שהוא השתלט על כמעט שני שליש מהחזה שלה. הוא גרם לאחת הריאות שלה להפסיק לתפקד, וזו הסיבה שהיא הרגישה כל כך רע כל כך הרבה זמן ולא הפסיקה להשתעל.

למרות החדשות, שיילה ואבא שלה החליטו בכל זאת ללכת לארוחת ערב, אבל הם נאלצו לאכול אותה בבית החולים לא במסעדה כפי שהם תכננו במקור. בזמן הזה, לא היה להם מושג ש 450 הארוחות הבאות שלהם יהיו במחלקת הילדים האונקולוגית בבית החולים.

שיילה סבלה מלימפמת הודג'קין במצב מתקדם, והאבחנה לא הייתה טובה.

טום החליט לעשות מחווה כדי להראות לבת שלו שתמיד תהיה לה את התמיכה שלו. הוא הלך לחנות וקנה צמיד תואם לכל אחד מהם, כשהוא מבטיח שהוא יענוד אותו כל יום עד ששיילה תנצח את הסרטן.

במהלך השנים הבאות, טום בילה מאות לילות יחד עם הבת שלו בזמן שהם נלחמים יחד במחלה הארורה.

שיילה עברה מאות בדיקות, עירויי דם, הקרנות, טיפולי כימותרפיה, והתקף לב אחד…אבל היא לא הפסיקה להילחם.

עבור טום, זה היה מייסר. הוא החזיק את השיער של הבת שלו בזמן שהיא הקיאה, בכה יחד איתה, צחק יחד איתה, והיה אמיץ יחד איתה.

אז, הגיע היום בו הרופאים השלימו עם זה שאין עוד מה לעשות עבור שיילה. הגוף שלה לא הגיב לטיפולים והשתלת מֵחַ העצם נכשלה.

זה מה שטום כתב בפייסבוק: "איך לעזאזל אני אמור לנהל את השיחה הזו עם הבת שלי?", הוא כתב. "איך לעזאזל אני אהיה מספיק אמיץ כדי לספר לבת שלי שהיא עומדת למות? שמעתי פעם ציטוט שמסכם עבורי את הדברים. 'האם אדם יכול להיות אמיץ אם הוא מפחד?…זה הזמן היחיד בו הוא יכול להיות אמיץ'."

"ידעתי שאני צריך להיות אמיץ בשבילה! כמובן שניהלתי איתה את השיחה הזו, ועד כמה שזה ישמע לא אמין, התברר שזו הייתה השיחה הכי מדהימה, יפה, קסומה, ונפלאה שאי פעם הייתה לי בחיים, ושיחה שאני מקווה שלעולם לא תצטרכו לנהל…"

כשטום סיים לדבר, בתו לחשה לו בחזרה: "אני עדיין אמיצה אבא?".

זה היה הרגע שטום הסתכל לתוך עיניה של בתו וראה באיזה כאב היא נמצאת. היא נלחמה כל כך הרבה זמן, והוא הבין שזה לא היה בשבילה, אלא בשבילו.

כמה ימים אחר כך, שיילה נפטרה. טום היה שבור, אבל הוא היה דבר אחד: שיילה נלחמה זמן רב באומץ וגבורה – היא מילאה את הבטחתה והייתה אמיצה עד הסוף.

בבקשה שתפו את הסיפור עם החברים שלכם כדי לכבד את זכרה של שיילה ואת כל הילדים שמתו מסרטן.